עברית  |  English  |  Türkçe  |  
חיפוש באתר

 
  חזרה לעמוד נופלים >>
 שמיל בנימין

בן לאה ומיכאל-מנשה, נולד ביום י"ב בתמוז תר"ף (28.6.1920) בעיר קושטא, תורכיה. למד בבית-ספר תיכון איטלקי ורכש השכלה אוניברסיטאית בפקולטה לכלכלה, בה הוכתר בתואר ד"ר. לאחר שסיים את חוק לימודיו הצטרף לאגודת "נאמני ציון" והחל בפעולתו הציונית במחתרת. תוך זמן קצר היה לאחד האנשים המרכזיים בתנועה הציונית וראה ברכה רבה בעבודתו החלוצית. הוא למד עברית ולמרות הקשיים של פעולה במחתרת ותנאי הסביבה היהודית בתורכיה, יסד שם קיבוץ-הכשרה והתחיל להכשיר את הנוער היהודי לעלייה. במפעל זה של עליית-הנוער ראה את תוכן חייו, כי רעיונו המרכזי היה שיהדות תורכיה - ובראש וראשונה הנוער - חייבת לשדד את מערכות חייה ולהכין את עצמה לקראת חיים חדשים במולדתה. כתוצאה ממאמציו קמה תנועת "החלוץ" בתורכיה. השליחים שהגיעו מארץ-ישראל אמרו עליו: "בנימין הוא שהוליד את המהפכה היהודית בקרב הנוער בתורכיה". ואכן, הזרעים לא נזרעו על קרקע צחיחה. העלייה החלה. ומשנחסמה הדרך הלגלית הלך גם הנוער התורכי בנתיב-ההעפלה. ביולי 1945 עלה בנימין עצמו לארץ ובחר בחיי עבודה. במכתבים מהארץ באותה תקופה כתב לחבריו: "האדם מרגיש את מהפכתו הוא בפרי העץ שבגן, בירק ובפרח, שבידיו שתל ונטע". את הכשרתו הראשונה עשה במשק גבעת חיים ומשם עבר למשק שפיים. בתקופת המאבק נגד הבריטים, כשהללו צרו על שפיים ורשפון בחיפוש אחר נשק ומעפילים, פקד על המגינים ונפצע בכידון בראשו. הוא נלקח על-ידי התוקפים, אך שוחרר כפצוע לאחר התערבותו של "מגן-דוד-אדום". עם סיום הכשרתו בשפיים הצטרף עם יתר חבריו לקיבוץ "הגושרים" שליד פרדס חנה ועבד כשנתיים בפרדסים שבסביבה. כחבר פעיל ב"הגנה" נשלח מטעם קיבוצו לקורס מ"כים ואחר-כך לקורס מ"מים, על אף בקשות אישתו אשר נאלצה לחיות לבדה פרקי-זמן ארוכים. כבעל משמעת והרגשת חובה ידע תמיד לוותר על ענייניו הפרטיים למען הכלל.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, נשלח לבת שלמה כמפקד המקום, ואחר-כך הועבר לזכרון יעקב. כשאורגן צה"ל הצטרף לחטיבת "אלכסנדרוני" כמפקד יחידה. בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים ותקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). בנימין שמע שמפקד חיל-הרגלים נפל וכי מבקשים מפקד אחר במקומו. בנימין התנדב למלא תפקיד זה וממנו לא חזר. נקבר בפלוג'ה. השאיר אחריו אישה ובת.

לצבא השאיר ספר על מקלעים, פרי עבודתו. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן ראשון (סגן).

ביום כ"ד באייר תש"י (11.5.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.

 
 
סיפורי החיים הם חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון.


חנות האתר

כנס לאדינו
מונה:

לייבסיטי - בניית אתרים