עברית  |  English  |  Türkçe  |  
חיפוש באתר

 
  חזרה לעמוד נופלים >>
 רוזנס ניסים

בן יוסף וג'ואנה. נולד בשנת תשי"א (1951) בסילאס שבתורכיה. למד בבית הספר היסודי באיזמיר וסיים את לימודיו שם. כבר אז שמע מפי הוריו על ישראל ולמד לאהוב אותה מילדותו. בשנת 1969 עלה ארצה במסגרת "עליית הנוער". כשהגיע לארץ נשלח לאולפן בקיבוץ גבת, כדי ללמוד עברית. משם הריץ מכתבים אל אחיו הצעירים ממנו שנשארו בתורכיה, כדי לשכנעם לעשות כמותו. ואמנם כעבור חצי שנה עלו שני אחיו הצעירים. דודם, המתגורר בחיפה, אימץ את שלושת האחים. כאשר סיים ניסים את לימודיו באולפן נשלח (שוב במסגרת "עליית הנוער") לבית הספר "נעורים", כדי ללמוד הפעלה ומכניקה של טרקטורים. אחיו הצעירים נשלחו למוסד "ניצנים", וכשסיים את לימודיו ב"נעורים" הצטרף ניסים לקיבוץ הראל שהפך להיות ביתו לעתיד. ניסים היה טוב לב, חרוץ בעבודתו ומתמיד בה. הוא היה שקט, נחבא אל הכלים וצנוע. הוא לא הרבה בדברים ולא שאף להתבלט. בזכות תכונותיו אלה לא היה לו שונא ואויב; להיפך, הכל אהבוהו וכיבדו אותו.

ניסים גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1970 והוצב לחיל ההנדסה. בחופשות היה מחלק את זמנו בין הקיבוץ ובין קרוביו ויחד עם זאת מצא פנאי לעבוד ולחסוך כסף כדי לשלוח את אחיו הקטן לתורכיה, לביקור אצל הוריו. הוא עצמו לא יכול היה לצאת לביקור כזה מחשש שיגויס לצבא התורכי. אולם הוא לא האריך לשרת בצה"ל. ביום ה' באייר תשל"ב (19.4.1972) - הוא יום העצמאות תשל"ב - נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה.

מפקד היחידה כתב למשפחה השכולה במכתב תנחומים: "ניסים היה אדם וחייל מיוחד במינו. היה קשור מאוד לעמו ולארצו. היה חייל מצטיין וביצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, אפילו יותר ממה שנדרש ממנו. ניסים היה גם איש חברה מצויין, אהוב ונערץ על חבריו; תמיד הייתה מרוכזת סביבו חבורה עליזה וצוהלת. - - - ניסים יהיה חסר לנו, מפקדיו וחבריו, בכל אשר נלך ותמיד נזכור אותו כאדם וכחייל למופת". לאחר נפילתו הוציאו לאור חבריו ליחידה עלון בשם "חברים מספרים על ניסים".

 
 
סיפורי החיים הם חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון.


חנות האתר

כנס לאדינו
מונה:

לייבסיטי - בניית אתרים