עברית  |  English  |  Türkçe  |  
חיפוש באתר

קיבוץ הגושרים

בשנת 1944, שלושה גרעינים חלוציים מהישובים: אשדות יעקב, חולדה ומעוז חיים החליטו להתאחד ולייסד גרעין התיישבותי. את ההכשרה החליטו לקיים בגבעת חיים, בסיום ההכשרה, בסוף שנת 1945, החליט הגרעין לצאת לעצמאות לפרדס-חנה ולהיקרא בשם "הגושרים", כסמל לגשר שהיווה הגרעין בין ישראל ליהדות טורקיה נוכח הקשרים המצוינים ששמר הגרעין עם הקהילה וה"חלוץ". בתחילת 1946 עבר הגרעין לפרדס חנה אליו הצטרפו מספר חברים מגבעת ברנר, כמה חברות ממשק פועלות עפולה והגרעין של יוצאי טורקיה בשפיים, מספר החברים בגרעין המאוחד עלה על 100 איש ואישה.

בשנת 1948 במהלך קרבות מלחמת העצמאות הוצע לגרעין לעבור ל"נווה יער" לאחר תקופה קצרה שם ולאחר ויכוחים בין ארגונים השונים שרצו אף הם את "נווה יער", הוסכם שהגרעין יעבור להתיישב במקום שבו היה הישוב הדתי "נחלים" אשר עבר למרכז הארץ (בין יהוד לפ"ת).

לאחר כמה חודשים עברו לנקודת קבע, במקום שמוכר כיום כקיבוץ הגושרים.

בשנת 1952 אחרי הפילוג בקיבוץ המאוחד הצטרפו לגושרים חברים מאילת השחר, כפר גלעדי, נווה אור ומיד חנה. וועדת השמות ביוזמתו של דוד כנעני ז"ל ניסתה לשנות את השם ל"טל חרמון" אך החברים מהגרעין הטורקי לא הסכימו והשם נשאר כשהיה "הגושרים".

במהלך השנים קלט הקיבוץ עליה בלתי לגלית ולגלית מטורקיה, חלקם של העולים פזורים בכל רחבי הארץ, חלקם הלכו לעולמם וחלקם גרים עד היום בקיבוץ כ- 30 במספר.

הגושרים לאורך השנים היה קיבוץ מסורתי קלאסי שהתבסס בעיקר על חקלאות (גידולים חקלאיים ובעלי חיים), תעשיה לא גדולה, ענפי עזר ושרות פנימיים, ותיירות.

בקיבוץ מלון "הגושרים מלון בטבע" ומסעדה "גוש".

קיבוץ הגושרים ממוקם כ- 5 קילומטרים מזרחית לקרית שמונה על כביש 99.



ארקאדאש בקיבוץ הגושרים

בתאריך 25/1/06, ביקר יו"ר העמותה מר אייל פרץ בקיבוץ הגושרים, במהלך ביקורו קיים פגישה עם יוצאי טורקיה תושבי המקום. היו"ר הציג תוכנית להקמת מרכז מורשת בקיבוץ בשיתוף פעולה בין תושבי טורקיה תושבי הקיבוץ, העמותה ומזכירות הקיבוץ.

את העמותה מייצג חבר הקיבוץ והעמותה מר אבי להב.

ארקאדאש - סניף קיבוץ הגושרים

איך מגיעים




מקורות:

הספר: "הגושרים השנים הראשונות 1945-1952" 1990, עורך: יאיר בן-שושן.

אתר האינטרנט של הקיבוץ: http://www.hagoshrim.org.il



חנות האתר

כנס לאדינו
מונה:

לייבסיטי - בניית אתרים