עברית  |  English  |  Türkçe  |  
חיפוש באתר

 
  חזרה לעמוד נופלים >>
 עמיחי (צפרוט) נסים

ניסים, בן קדן ושבתאי, נולד ביום ב' באלול תש"ה (11.8.1945) באיזמיר שבתורכיה, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"ט (1949). הוא למד בבית-ספר בבת-ים, שם השתקעה משפחתו. ניסים ובני משפחתו נתקלו בתחילה בקשיי קליטה, אולם הוא הצליח להתאקלם עד מהרה בחברת בני גילו והיה הרוח החיה בחבורת הצעירים בשכונת מגוריו. מטבעו היה נער עליז והשתתף במעשי הקונדס ובתעלולים של בני הנעורים, אך יחד עם זאת ידע לנהוג רצינות ובגרות, כשהיה צורך בכך. לאחר שסיים את לימודיו יצא לעבוד כדי לסייע למשפחתו. ניסים היה חבר בתנועת "הצופים" ויחד עם חבריו לגרעין הצטרף לקיבוץ בית-העמק. הוא מצא את מקומו בקיבוץ, אהב את עבודתו והשתלב באורח החיים המיוחד. הוא החל לעבוד במוסך לתיקון טרקטורים ואחרי-כן עבר לעבוד במסגריה. הוא עבד במסירות ובחריצות וחבריו מעידים כי נהג להשכים קום והגיע למקום העבודה בבוקר, לפני כל העובדים האחרים. הוא היה זריז בעבודתו, שפע מרץ וחיוניות, הקפיד על שמירת הסדר ודרש שלמות בביצוע. בעבודתו שילב רצינות ויסודיות עם חוש הומור ובכך השרה אווירה נעימה וחברית סביבו.

ניסים גויס לצה"ל בסוף יולי 1963 ויחד עם חבריו לגרעין מתנועת "הצופים" הצטרף לשורות הנח"ל המוצנח. לאחר הטירונות השתתף בקורס צניחה והוסמך לענוד כנפי-צנחן. כמו כן השתלם בקורס למפעילי מקלעים כבדים ואחרי-כן סיים בהצלחה קורס מפקדי כיתות. ביחידתו נחשב חייל ממושמע שמילא בדייקנות ובשלמות את כל אשר הוטל עליו לעשות. מאחר שהיה בעל כושר גופני מעולה התנדב תמיד לכל משימה שדרשה כוח פיסי. למרות שלא אהב את חיי הצבא, יצא ברצון לכל משימה והיה לוחם מעולה, אמיץ-לב וקר רוח.

במחצית נובמבר 1965 שוחרר ניסים מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל הצנחנים. ביחידה זו היה נקרא לתקופות מילואים ועמה השתתף בקרבות לכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. כמו-כן השתתף בקרבות מלחמת ההתשה ובפעולות נגד מחבלים בבקעת הירדן.

לאחר השחרור, וכיוון שידע כי יפנה לחיי קיבוץ. יצא לשנת עבודה בעיר ואת משכורתו נתן למשפחתו. לימים נשא לאישה את חברתו לקיבוץ, עמירה, והקים עמה קן משפחה חם. ברבות הימים נולדו בנו אילן ובתו גליה והוא היה להם אב מסור ואוהב. יחד עם זאת שמר גם על קשר הדוק עם בני משפחתו שבעיר. הוא היה בעל לב מבין ונפש חפצה, שחברים רבים באו אליו כדי לשאול בעצתו ולספר לו על לבטיהם. ייחודו היה באהבת האדם שבו ונכונותו לעזור לכל אדם בחפץ לב. את שעות הפנאי שלו הקדיש לעיסוק בתחביביו הרבים. הוא אהב לצייר והתעניין בפיסול ובמלאכת יד. להנאתו יצר חפצי נוי, רהיטים וכלי בית. הוא אהב להאזין למוסיקה, נהנה ממוסיקה ספרדית ובעיקר משירים ופזמונים עבריים, ששר הזמר אהוב עליו - יהורם גאון. ניסים היה ספורטאי נלהב, הצטיין במשחק הכדורגל והשתתף במפעלי ספורט עממיים כדוגמת צעדת ארבעת הימים. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד הסורים ברמת הגולן. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973), יצא ניסים עם מחלקת ההנדסה למשימה קרבית באזור חאן-ארנבה. תוך כדי תנועה נפגע הזחל"ם שלו פגיעה ישירה מאש האויב וניסים נהרג יחד עם כל הלוחמים שבזחל"ם. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בבית העמק. השאיר אחריו אישה, בן ובת, הורים, שני אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "ניסים ז"ל שירת בגדוד צנחנים של חיל הרגלים. הוא היה חייל מסור, חבר מצויין ואהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק".

חבריו לקיבוץ הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו.

 
 
סיפורי החיים הם חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון.


חנות האתר

כנס לאדינו
מונה:

לייבסיטי - בניית אתרים