עברית  |  English  |  Türkçe  |  
חיפוש באתר

 
  חזרה לעמוד נופלים >>
 סדי שלמה

שלמה (מומו), בן אסתר ונסים, נולד ביום י"ד בניסן תש"ו (15.4.1946) באיסטנבול שבטורקיה, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"ט, כשהיה בן שלוש. המשפחה השתקעה בהרצליה והוא למד שם בבית-הספר היסודי "גורדון". שלמה היה תלמיד חרוץ וילד נבון ומוכשר מאוד. לאחר תום לימודיו בבית-הספר היסודי החליט שלא להמשיך בלימודים עיוניים אלא ללמוד נגרות. הוא ניחן בכישרון העשייה והיו לו מה שמכנים "ידי זהב". הוא אהב מאוד לגלף בעץ, יצר בו יצירות נפלאות, ועבודותיו זכו להצלחה מרובה ולהערכת הכל. מטבעו היה נער שקט, צנוע וממעט בדיבורים. הוא היה חברותי וטוב לב מאוד וכל חבריו ידעו שתמיד יוכלו למצוא אצלו אוזן קשבת לבקשותיהם ונכונות רבה לעזור להם ככל שיוכל. מומו היה נער גבוה וחסון והקפיד תמיד לשמור על כושר גופני. לשם כך הרבה לשחות, לעסוק בספורט ולטייל ברגל. אהבת-הטיול הייתה קשורה אצלו באהבת הארץ. על נופיה ואתריה, ומעולם לא החמיץ הזדמנות לצאת לטייל בחברת ידידים.

שלמה גויס לצה"ל במחצית מאי 1964 והוצב לחיל השריון. הוא עבר קורסים שונים, ביניהם קורס קשרי-שריון, והוסמך כקשר שריון. הוא היה חייל טוב וממושמע, בעל תושייה ואמיץ-לב. חבריו ליחידה אהבוהו מאוד בזכות היותו ישר, טוב לב וחבר למופת.

בשנת 1966 שוחרר שלמה מהשירות הסדיר והועבר לשירות מילואים ומאז נקרא לתקופות של שירות מילואים והיה ממלא תפקידיו ברצון ובדייקנות. הוא נשא לאישה את חברתו האהובה פני, ויחד הקימו בית נעים ויפה, ששררה בו אווירה משפחתית חמה. שלמה היה בעל למופת - מסור ונאמן ואב טוב ואוהב לבתו, שנולדה בשנת 1971. הוא המשיך לעסוק במקצועו - הנגרות, שהייתה לגביו גם מקצוע וגם תחביב. הוא עשה מלאכתו נאמנה וזכה להערכת כל אדם שבא במגע אתו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים הצטרף שלמה ליחידתו, שנשלחה לסיני. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נתקלה יחידתו במארב של אנשי קומנדו מצריים באזור שבין בלוזה לרומני. בקרב הקשה שהתחולל שם נפגע שלמה ונהרג מפגיעה ישירה בזחל"ם שלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בהרצליה. השאיר אחריו אישה ובת, הורים, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

במכתב תנחומים למשפחה האבלה כתב מפקדו, אסף יגורי: "סדי שלמה נפל בעת מילוי תפקידו בקרבות מלחמת יום-הכיפורים. הוא שירת ביחידת שריון שתחת פיקודי כשש שנים, כלוחם חרמ"ש. הוא היה אמיץ-לב ולוחם למופת,אשר מילא כל משימה שהוטלה עליו בדייקנות ובמסירות נפש, הרבה מעל הנדרש. עזר לחבריו לנשק בכל עת. נפילתו הייתה אבדה כבדה ליחידתנו".

 
 
סיפורי החיים הם חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון.


חנות האתר

כנס לאדינו
מונה:

לייבסיטי - בניית אתרים