עברית  |  English  |  Türkçe  |  
חיפוש באתר

 
  חזרה לעמוד נופלים >>
 סבח יוסף

יוסף, בן רחל ודוד, נולד בשנת תש"ט (1948), בתורכיה. כעבור שנה, בשנת 1949 עלה ארצה יחד עם משפחתו. בארץ למד בבית-הספר היסודי "עקיבא" בבת-ים ואחר-כך המשיךללמוד בבית-הספר המקצועי "אורט" ביפו. יוסף גדל במשפחה ברוכת ילדים והוא הצעיר שבהם. אביו, בעל חנות ירקות קטנה, שמעטים בה הקונים, הצליח בקושי להרוויח כדי פרנסת המשפחה. פעמים רבות לא הצליחה המשפחה "לגמור את החודש". למרות שגדל יחד עם עוד ארבעה אחים ואחיות בשני חדרים, לא נטש יוסף את הלימודים והתמיד בהם גם לאחר שנשלמו לימודיו בבית-הספר היסודי. מגיל צעיר למד לדעת שרק מקצוע רציני עשוי להבטיח את עתידו ולאפשר לו לחיות חיים תקינים ולהקים משפחה. לכן, מיד כשסיים את לימודיו היסודיים החליט להמשיך ולרכוש לו מקצוע ובחר בחשמלאות. הוא החל לומד בבית-הספר המקצועי "אורט" ביפו, במגמה לחשמלאות וכעבור זמן קצר החליט גם לצאת לעבודה כשוליה, ולעזור בכך בפרנסת הבית. הוא החל לעבוד בחשמלאות בניין, והרוויח בעבודתו כשתיים-עשרה ל"י ליום, שנתן אותן כולן לאביו. באותה תקופה התערערה בריאותו של האב, שבעבר לקה בדלקת ריאות והיה חלש מאוד. שנים לאחר שהחלים ממחלתו עדיין חש חולשה ונאסרה עליו הרמת משאות כבדים. הדבר פגע קשות ביכולתו לעבוד ולפתח את חנותו וכך הייתה תרומתו של יוסף חיונית לצורך השלמת תקציב המשפחה החודשי. בעיקר נהייתה עזרתו חשובה לאחר שאחיותיו ואחיו הבוגרים נישאו ועזבו את הבית כדי להקים לעצמם בתים משלהם. לפיכך לא הסתפק עוד בעבודתו כחשמלאי בניין, אלא המשיך ועזר לאביו בחנות גם לאחר שעות העבודה. הוא נטל על עצמו להביא ולהוציא את כל הארגזים הכבדים ולטפל גם בכל המלאכות הקשות במיוחד, שדורשת עבודה בחנות לממכר ירקות. בגלל מצב זה לא נותר ליוסף זמן רב פנוי כדי לשחק ולהשתתף בשאר סוגי הפעילות של בני גילו. משפחתו עמדה בראש דאגותיו ותמיד היה מוכן לוותר על ידידים ועל משחקים כדי לעזור לה. גם עם אחיו ואחיותיו ובני משפחותיהם קיים יוסף קשרים הדוקים. הוא אהב לבקר אצלם וליהנות מהחמימות המשפחתית שמצא בביתם. בחגים נהגו בני המשפחה כולם להתאסף בביתו של אחד מהם ולשמוח יחד. גם לאחר שהתגייס לצבא לא נותקו קשרים אלה.

יוסף גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1966 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות עבר קורסים במקצועות יסוד של החיל והשתלם כקשר. שנה לאחר גיוסו פרצה מלחמת ששת הימים והוא השתתף בה כקשר בטנק. לאחר המלחמה ביקש העברה לסביבות תל-אביב, כדי להמשיך ולעזור לאביו, שמצב בריאותו הוחמר.

בתום שירותו הסדיר השתחרר וחזר לעבוד במקצועו. כעבור זמן קצר נשא את חברתו אסתר לאישה והקים אתה בית בבת-ים. במלחמת יום-הכיפורים השתתף יוסף בקרבות הבלימה נגד המצרים באזור בלוזה בסיני. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), נהרג בקרב כאשר יחידת קומנדו מצרי תקפה את יחידתו. השאיר אחריו אישה, הורים, אחים ואחיות.

 
 
סיפורי החיים הם חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון.


חנות האתר

כנס לאדינו
מונה:

לייבסיטי - בניית אתרים