עברית  |  English  |  Türkçe  |  
חיפוש באתר

 
  חזרה לעמוד נופלים >>
 מנטקה יוסף

יוסף (יוסי, פיקו), בן מרים ואהרון, נולד בשנת תשי"א (1951) באדירנה שבתורכיה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1956. בארץ למד בבית-הספר היסודי על-שם ברנר ביפו ובבית-הספר היסודי "עמל" בחולון. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר, נאלץ לצאת לעבודה כדי לסייע לאביו בפרנסת הבית. תחילה עבד בנגרייה ואחרי-כן במלטשת יהלומים. הממונים עליו שיבחוהו על חריצותו, על דייקנותו ועל קפדנותו. גם חבריו במקום העבודה אהבוהו מאוד על עליזותו ועל חוש ההומור שלו. תמיד נהנו מבדיחותיו המשעשעות וממעשי הקונדס שאהב לעשותם. יוסף היה חברותי מאוד, קל להתיידד ונוח לבריות. הוא היה חבר מסור ואיש סוד נאמן. תמיד הצטיין בסבלנות רבה ולא הקפיד עם אנשים. הוא ידע להטות אוזן לבעיותיו של כל חבר, היה ותרן וסלחן, וידע לפשר ולהשכין שלום בין ידידיו. תמיד היה מוכן לעזור לזולת, אפילו על חשבון זמנו ונוחיותו. לכל בקשה נענה ברצון ובמאור פנים, ובקרב כל ידידיו ובני משפחתו היה מוכר כאדם אדיב, עדין נפש ונעים הליכות. כל ימיו היה בן נאמן ומסור להוריו, דאג לשלומם ורחש להם כבוד והערכה.

יוסף גויס לצה"ל במחצית מאי 1969 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס לנהגי זחל"ם, והוצב ביחידת שריון. ביחידתו נודע כחייל חרוץ, ממושמע, אחראי ומסור לתפקידו. מפקדיו ציינו אותו כדוגמה לחבריו במזגו הטוב ובהתנהגותו החיילית. במשך כל תקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את הוריו, הקפיד לכתוב להם מכתבים והרבה לבקר בבית, כדי למנוע מהם דאגה לשלומו.

ימים אחדים לפני שפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס יוסף לשירות מילואים ברמת הגולן, ובמלחמה השתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) יצא בזחל"ם כדי לחלץ פצועים. ליד תל-סאקי נפגע הזחל"ם ויוסף נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אב, אם, שני אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

 
 
סיפורי החיים הם חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון.


חנות האתר

כנס לאדינו
מונה:

לייבסיטי - בניית אתרים