עברית  |  English  |  Türkçe  |  
חיפוש באתר

יהדות טורקיה - מבוא היסטורי



בשנת ה- 70 לפני הספירה כבשו הרומאים את ארץ ישראל וגירשו את היהודים (see brief history of the Jewish people(, אחדים מהם הגיעו לספרד והקימו שם קהילות.

באנטליה חיים יהודים כבר מהמאה הרביעית לפני הספירה. ההיסטוריון יוספוס פלוויוס סיפר בספרו כי אריסטו פגש יהודים באנטליה בעת מסעו באסיה הקטנה והחליף עימהם דעות. בהתאם לעדויות עתיקות אברהם מוצאו מהעיר אור שבטורקיה.

הריסות של בתי כנסת נמצאו בסרדיס קרוב לאיזמיר, מהמאה השניה לפני הספירה. סימנים של התיישבות יהודית נמצאו גם סמוך לבורסה.

The Welcome Sardis

יהודים שגורשו מצרפת ומהונגריה מצאו מקלט בטורקיה בסוף המאה ה- 14.

למעשה מתחילת המאה ה – 15 והלאה, העותומנים שבירתם הייתה אידרנה, עודדו את ההגירה היהודית לטורקיה. מכתב מרבי יצחק צרפתי נשלח לקהילות היהודים באירופה, והציע להם לעזוב את אירופה הנוצרית הרודפת אותם, ולבוא לטורקיה המבטיחה להם בטחון ופריחה כלכלית.

ב-1492 מחליטים פרדיננד ואליזבט מלכיה הקתולים האדוקים של ספרד לדרוש מהיהודים להתנצר. 600 אלף יהודים היו בספרד במאה ה-14 כעבור 100 שנה, שליש מהם ששמרו על ייחודם הדתי והלאומי גורשו מספרד, כשליש נרצחו או ברחו מהארץ, כשליש המירו את דתם והפכו אנוסים או התבוללו. אלו שנשארו סבלו מרדיפות האינקוויזיציה, אלפים מהם הועלו על המוקד. 300 שנה ומעלה היה בספרד לחץ כבד על היהודים לעבור לנצרות, ויכוחים, פיתויים, השפלות, רדיפות, הטפות כפויות של נזירים בבתי כנסת בשבתות ובחגים. העם הספרדי הוסת נגד היהודים, כל רע יוחס להם: כישוף, חילול לחם הקודש, הרעלת בארות, גרימת מגפות, שימוש בדם נוצרי למצות בפסח. בדורות שאחרי הגירוש הצליחו אנוסים רבים להימלט מספרד וחזרו ליהדותם. היהודי המפורסם ביותר שחי בספרד היה משה בן מימון הרמב"ם שהיה מדען, פיסיקאי ומלומד בתורה.



זהו עותק של מדרש תהילים, ספר שהודפס באיסטנבול בשנת 1512.





Sultan Beyazid II













יהודי ספרד מצאו מקלט בטורקיה, הסולטן Sultan Bayazid II.שהיה בשלטון, הסכים לקלוט את היהודים המגורשים מספרד.

למרות שיהודי ספרד נאלצו להשאיר את רכושם בספרד לאחר הגירוש, הם הביאו עמם לטורקיה מורשת תרבותית עשירה מתקופת תור הזהב בספרד (, התקופה האנדלוזית), בה הייתה להם פריחה תרבותית ושוויון זכויות.

מייסד תורכיה המודרנית, אתא טורק, העניק אמנם ליהודיה שוויון זכויות, אבל בתקופתו הוטלו עליהם מגבלות דתיות. כמו למשל, נאסרה עליהם הוראת העברית, וליהודיה הותר להינשא בטקס דתי רק לאחר עריכת נישואים אזרחיים. החל מאמצע שנות הארבעים בוטלו מקצת ההגבלות הללו.

ב- 1933 אתא טורק הזמין 600 פרופסורים יהודיים, שהיו מאוימים על ידי הנאצים. במלחמת העולם השנייה נהנו יהודי טורקיה מביטחון, וניצלו מהנאצים תודות לחכמתם של מנהיגי טורקיה.

אחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר הבריטים ניסו למנוע הגירת יהודים לארץ ישראל. כ- 100,000 יהודים הורשו על ידי ממשלת טורקיה להגר לישראל. רוב ההגירה לישראל התקיימה בשנים 1940-1950. הגירה זו לא באה מפני יחס רע של השלטונות, אלא מהרצון לחזור למולדת האבות, כפי שהתפללו מאות שנים 3 פעמים ביום לחזור לירושלים.

ליחסי הדו קיום בין מוסלמים ליהודים יש היסטוריה של 500 שנה. יחסים אלו לא הופרו מעולם על ידי אלימות. תמונות ודוקומנטים מאשרים כי היחסים בין יהודים לטורקים לא היו יחסים של דו קיום בלבד, כי אם יחסים של אחווה.

בתמונה למטה פורטרט של הגעת יהודים מספרד בשנת 1482.

בשנת 1992 חגגה הקהילה היהודית מלאת החיים, את מלאת 500 שנה לשהותה בטורקיה ובריחתה מספרד הקתולית.

היהודים תורמים רבות לטורקיה בכלכלה, בתרבות ובחיים הפוליטיים, מהתקופה העותומנית ועד היום ברפובליקה הטורקית. חומר רב ניתן לראות במוזיאון Quincentennial Foundation Museum in Mecidiyeköy. על יהדות טורקיה באיסטנבול.

הקהילה היהודית באסיה הקטנה פרחה גם כאשר העותומנים כבשו את בורסה בשנת 1326והפכו אותה לבירתם. הסולטן אורחן נתן אישור לבניית בית הכנסת עץ החיים, שהיה פעיל עד לפני כ- 50 שנה. במשך מאה השנים הבאות העותומנים כבשו את הבלקן והרבה יהודים שם הפכו להיות תחת חסות העותומנים. כאשר מוחמד הכובש כבש את קונסטנטינופול (איסטנבול) ב- 1453הוא המשיך לעודד עליית יהודים לטורקיה, והיה מאוד סובלני ביחס אליהם.

בית הכנסת אהרידה, נבנה בשנת 1430, על ידי יהודים שהגיעו מאוהרי (Ohri)

בשנת 1836 הוכרז בטורקיה העותומנית,על ידי Hattı-Humayunכי כל האזרחים שווים בפני החוק כולל יהודי טורקיה.

מלחמת העולם הראשונה הביאה לסיום את תהילתו של השלטון העותומני, וטורקיה הפכה לרפובליקה, לשלטון עלה מוסטפה קמל אתא טורק, אשר העניק ליהודים זכויות אזרחיות שוות כמו לשאר התושבים.

הנקודות העולות מהיחסים בין יהודים לטורקים : האחת כי הטורקים התייחסו תמיד בסובלנות ליהודים, ושנית כי גם טורקיה נהנתה מתרומתם של היהודים.





מוזיאון "זולפאריש"

למידע נוסף ולשעות פתיחה של המוזיאון ניתן להתקשר

למר אוג'לוו(+90 212) 275 39 44

Fax (+90 212) 274 26 07.



כיום

חיים בתורכיה כ-25,000 יהודים, המרוכזים בעיקר באיסטנבול, שבה פעילים 17 בתי כנסת. באיזמיר חיים 2,300 יהודים, 100 יהודים חיים באנקרה ובנוסף להם חיים בתורכיה כ-100 קראים, שאינם מוכרים על-ידי הרבנות כיהודים, אף שהם רואים עצמם כיהודים האמיתיים.

הקהילה היהודית בטורקיה וראש הקהילה (חכם באשי) מוכרים על ידי המדינה. הקהילה מפעילה מספר בתי כנסת ומוסדות יהודיים – בתי ספר, 2 בתי חולים, קלוב לצעירים, בית זקנים ועיתון בעברית ובטורקית.


חנות האתר

כנס לאדינו
מונה:

לייבסיטי - בניית אתרים