עברית  |  English  |  Türkçe  |  
חיפוש באתר

 
  חזרה לעמוד נופלים >>
 דרור יעקב

בן חנניה ורינה. נולד ביום כ"ב בתמוז תש"א (17.7.1941) באיזמיר שבתורכיה. אחרי קום המדינה בשנת 1949 עלתה המשפחה לארץ. עד מהרה נקלט יעקב והיה כבן הארץ לכל דבר. סיים את לימודיו בבית ספר יסודי בלוד ורצה להמשיך ללמוד לקראת בחינות הבגרות אלא שנאלץ לצאת לעבודה ולכן הקדיש את הערבים במטרה להגיע לבחינות הבגרות האכסטרניות. תחילה עבד בליטוש יהלומים, אך כיון ששאף לתואר של טכנאי באלקטרוניקה פנה לכך אולם לא סיים בלתי אם שנתיים מתוך ארבע שנות לימוד. הצטיין בלימודי המתמטיקה והפיסיקה ויחד עם זה התמסר לספורט - ובייחוד לכדורגל ולדייג. כאשר גויס לצה"ל במאי 1959 שירת בחטיבת "גולני" ולאחר תקופת אימונים המשיך בכמה קורסים (כגון מ"כ וחבלה). כן היה מדריך בבסיס הדרכה. בשנת 1961 שוחרר ומאז היה נותן את חלקו במילואים. בחור שקט היה, רגוע ורציני בכל. פעם, בשובו משירות המילואים שאלתו אחותו הקטנה בין השאר: "מה יקרה אם תמות פעם בצבא?" והוא ענה לעומתה: "זו המדינה שלי". לשירותו האחרון נקרא יעקב באמצע מאי 1967 ומיד להתייצבו שימש כמפקד זח"ל בדרגת סמל. בתקופת הכוננות גילה סבלנות רבה והרגיע את חבריו בשעת המצוקה או ויכוח סוער. תמיד עודד את אחיו לשירות ולא נתן להם שרוחם תיפול בקרבם. ביום הראשון לקרבות נתקל הכוח באויב מחופר היטב במוצבי רפיח והוא נפצע קשה מרסיסי פגז, וכעבור יומיים ביום כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), מת מפצעיו; זה היה היום השלישי לקרבות. הניח אשה וילד בן מחצית השנה בערך. הובא לקבורה בבית הקברות לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. אשתו הוציאה חוברת על שמו לזכרו.

 
 
סיפורי החיים הם חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון.


חנות האתר

כנס לאדינו
מונה:

לייבסיטי - בניית אתרים