עברית  |  English  |  Türkçe  |  
חיפוש באתר

 
  חזרה לעמוד נופלים >>
 ארז חיים

בן ויקטוריה ורפאל. נולד ביום כ"א בטבת תשט"ז (5.1.1956) בתורכיה. כשהיה בן שנה עלתה משפחתו לישראל והקימה ביתה במושב כפר אהרון בסמוך לנס ציונה. בתום לימודיו היסודיים המשיך בבית-הספר התיכון המקיף 'דנציגר' בקרית שמונה - לשם עברה המשפחה - במגמת מסמ"ת (מסלול מקצועי מתקדם). חיים היה תלמיד מצטיין וכן ספורטאי מצטיין בתחומי השחיה והאתלטיקה.

ב- 5 באוגוסט 1974 גויס חיים לשירות חובה בצה"ל, הוצב בחיל-האוויר ונשלח לטירונות יחידות נ"מ. כבר במסלול הטירונות התגלה חיים בכושר מנהיגותו. הוא המשיך את מסלולו בקורס 20 מ"מ מתנייע ושרת כלוחם. חיים יצא לקורס מ"כים ולקורס קציני אג"ם ובחודש אוגוסט 1977 חתם על שירות בצבא הקבע. הוא יצא לקורס קציני מינהלה ושם התגלה במיטבו. חיים ניחן בכושר ארגון וניהול טובים במיוחד, וכל שלקח על עצמו ביצע למופת. בסיום יום ספורט שאירגן, כתב לו מפקדו: "מעבר לכל הציפיות, שברת שוב את כל השיאים: בהתנדבות, ברצון, במסירות וביכולתך הארגונית. נראה שזורם בעורקיך הצד המיוחד של אנשי המינהלה של חיל-האוויר". בחודש דצמבר 1980 הוענקה לחיים דרגת סגן ולאחר מספר חודשים נתמנה שליש טייסת בבסיס חיל-האוויר ברמת דוד.

בחודש יוני 1983 אובחנה לראשונה אצל חיים מחלה ממארת. חיים נאבק במחלתו ובמקביל המשיך למלא את כל תפקידיו ביחידה ולהשתלם במסלולו המינהלתי. הוא התקדם בחומר הרב שהיה עליו ללמוד וקיבל טיפולים להחלמתו. לאחר תקופה יצא לקורס מינהלה מתקדם. בסיום הקורס כתב מפקדו: "משכמו ומעלה. רציני בגישתו, אחראי, איש ארגון מעולה". הוא יצא להשתלמות מיוחדת בקורס מינהלה מתקדם בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר וסיים אותו כחניך למופת. מפקדו נימק את בחירתו וכתב: "בזכות פעילותו הרבה, כושר הארגון והביצוע שהפגין ובזכות מערכת יחסיו עם עמיתיו לקורס". בסיום הקורס, בדצמבר 1983, הוענקה לו דרגת סרן, ובחודש יוני 1984 התמנה כקצין ניהול בירפ"א. באוקטובר 1985 החל לימודיו באוניברסיטת חיפה בקורס מינהל, במקביל להמשך שירותו כקצין ניהול. עם תום לימודיו, במרץ 1986, הוצב במטה מפקדת חיל-האוויר, שם שירת עד ליומו האחרון כקצין מדור מינהלה. באפריל 1988 הוענקה לו דרגת רס"ן.

ביום כ"ח בטבת תשמ"ט (5.1.1989) הכריעה המחלה את חיים וקטעה את רצף הישגיו ואת הצלחתו וקידומו העתידיים. הוא נפטר ביום הולדתו השלושים ושלושה בבית-החולים רמב"ם והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנס ציונה, סמוך למושב בו גדל בילדותו. הותיר אחריו אם ואח - דוד.

במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקד היחידה: "כואבים והמומים אנו ממותו בלא עת של חברנו חיים, כולנו חשים עדיין את נוכחותו בינינו, יוצר, מפקד ומנחה. תמיד משרה סביבו רוח של עזרה הדדית וחברות אמיתית. ללא פשרות על רמת דרישותיו מעצמו בתחום המקצועי, החברתי והמשפחתי. יזם וקידם הנושאים שבאחריותו, טיפל במסירות בחייליו ויקיריו והצטיין בתכונתו להיטיב עם אלו הסמוכים לו. התנדב תמיד לכל משימה וביצע כל מטלה לדוגמה". לאימו ולאחיו דוד, הוסיף: "ליווינו אתכם במאבקכם האמיץ במחלה הנוראה. חזינו בהקרבה, באהבה ובמסירות אין קץ שהרעפתם על חיים ולמדנו על המקורות מהם ינק את אופיו ומעשיו. דמותו לא תמוש מעינינו. יהי זכרו ברוך."

 
 
סיפורי החיים הם חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון.


חנות האתר

כנס לאדינו
מונה:

לייבסיטי - בניית אתרים